פריקה מלאה= אין מגע בין משטחי המפרק. תת פריקה= יש חפיפה בין משטחי המפרק.
בפריקת ירך הראש יוצא חלקית מהמקום. הפריקה יכולה להיות קדמית, אחורית או מרכזית:
1.פריקה קדמית – הפריקה הולכת לקדמת ה- Obturator (האיליום- Ilium) או לקדמת ה- Pubis. הירך תהיה בסיבוב חיצוני (External Rotation – ER), והרחקה (Abduction)
2.פריקה אחורית – הפריקה הולכת ל- Ischium למעלה או לכיוון ה- Ilium. הירך תהיה בסיבוב פנימי (Internal Rotation – IR) וקירוב (Adduction) ותראה קצרה יותר מהרגל השנייה.
קלסיפיקציה לפריקה אחורית לפי תומפסון ואפשטיין:
1.ללא שבר או שבר מינימלי.
2.שבר פריקה של הקיר האחורי של האצטבולום.
3.שבר מרוסק של הקיר האחורי- יותר מחתיכה אחת.
4.שבר מרוסק של קיר אחורי וגם של רצפתו- פגיעה יותר מפושטת.
5.שבר לא רק של הקיר אלא גם של ראש הפימור.
3.פריקה מרכזית – מקבלים מכה על ה- Trochanter של הירך והעצם זזה פנימה, שבר פריקה מרכזי.
במקרה של פריקה צריך לעשות בדיקה נוירו-וסקולרית:
-אם הפריקה אחורית והייתה פגיעה עצבית זה יכול להיות ה- Sciatic nerve: נבקש Dorsiflextion= DF כי החלק הפרונאלי של ה- Sciatic nerve הוא יותר שטחי ויותר רגיש ופגיעה בו גורמת ל-drop foot (חוסר יכולת לעשות DF). אם לא נחזיר למקום יתפתח AVN של הראש.
תמיד צריך לבדוק אם זה רק פריקה או מתלווה לזה שבר. אם יש שבר לוקחים לניתוח ומקבעים את אזור השבר בעזרת פלטה מיוחדת עם ברגים אחרת לא תהיה יציבות.
ההחזרה היא החזרה מידית והטיפול הוא שמרני. אם לא מצליחים להחזיר למקום, או שמחזירים ועדיין יש חוסר יציבות, או שחתיכת עצם נמצאת במפרק ומפריעה ואם תוך כדי השבר יש גם פגיעה עצבית מתקדמת אז יש מקום לניתוח: החזרה באופן פתוח וקיבוע עם פלטה וברגים (Open Reduction and Internal Fixation – ORIF).
סיבוכים של פריקה (עם/בלי שבר):
-פגיעה באספקת הדם של ראש הפימור – AVN.
-התנוונות של המפרק.
-חוסר יציבות.
-פגיעה עצבית.
-התגרמויות של הרקמה הרכה מסביב – Heterotopic Ossification.