• 85% מהנקעים עם לטרליים- הנקע הכי שכיח הוא ב-Anterior Talofibular Ligament - ATFL ולאחריו בשכיחות ה- calcaneo-fibular ligament- CFL. במנגנון של Inversion + Plantar flexion = INV+PF
לא תמיד יהיה נקע בשניהם יחדיו. כאשר יהיו עוד מבנים שיפגעו - הנקע יותר חריף.
• נקעים בצד המדיאלי: Deltoid ligament- הם נקעים פחות נפוצים. מנגנון פגיעה Eversion- EV, המגיע לרוב יחד עם Dorsiflexion- DF).
מבחינת שיקום זה מאוד דומה לנקע רגיל רק שזמן ההחלמה ארוך יותר.
מנגנון פגיעה ואזור פגיעה:
מנגנון: Adduction+Inversion+Plantar-Flexion. אזור פגיעה: ATFL
מנגנון: Inversion+Dorsi-Flexion. אזור פגיעה: Calcaneo-fibular Ligamnet
מנגנון: Dorsi-Flexion+Eversion. אזור פגיעה: Deltoid Ligament
מנגנון: Dorsi-Flexion+Adduction. אזור פגיעה: Posterior Talo-fibulat Ligament
קלסיפיקציות של נקעים
דרגה 1 - מתיחה של ATFL ושל CFL - גם רק במתיחה יש קרע אך מיקרוסקופי של מעט מאוד סיבים.
דרגה 2 - קרע חלקי של ATFL , מתיחה של CFL -קרע של חלק ניכר מהסיבים של הרצועות.
דרגה 3 - קרע של ATFL ו CFL וקרע חלקי של Posterior Talofibular Ligament- PTFL וקרע מלא של Inferior Tibiofibular Ligament ועוד פגיעה בעוד רצועות.
ממצאי הריאיון והבדיקה בהתאם לדרגת הנקע:
•המטומה ונפיחות
דרגה 1- לא נראה המטומה בד"כ, מעט מאוד נפיחות, יוכל ככל הנראה לשאת משקל באופן מלא כבר יום אחר הפציעה- תלוי גם אם זה פעם ראשונה או נקעים חוזרים. כאשר נקע חוזר זה הרבה פחות חמור (פציעה ראשונה היא יותר קשה ודרמתית) ובפעמים הבאות זה יותר קל.
דרגה 2 - יותר נפיחות וסבירות גבוה שנראה המטומה אבל מאוד מקומית באזור הפגיעה.
דרגה 3 - יותר נפיחות סביב כל הקרסול ולא רק מקומית, המטומה משמעותית.
•יכולת נשיאת משקל על הרגל וכמה
דרגה 1- נשיאת משקל מלאה או חלקית ללא כאב משמעותי.
דרגה 2 - נשיאת משקל מלאה או חלקית יתכן כאב קל, תלוי כמה משקל נושא.
דרגה 3 - לא יוכל לשאת משקל על הרגל - חוסר נשיאת משקל על הרגל היא אינדיקציה לביצוע צילום רנטגן בכדי לשלול שבר. אם קופץ על הרגל גם נשלח לצילום.
•מהי הפתולוגיה ברצועות (אם יש עוד בדיקות הדמיה) - מידת הנזק
דרגה 1- מתיחה- לא נראה פתולוגיה משמעותית בהדמיה.
דרגה 2- קרע חלקי - נראה ב MRI
דרגה 3- קרע מלא - סביר להניח שב US או MRI נראה קרע או נרחב ממש של כמה ס"מ או מלא לגמרי.
•האם יש פגיעה ביציבות הדינאמית בבדיקות
האם האדם יכול לייצב עצמו מבלי שהרגל תצא מהמקום
דרגה 1- אין בעיות יציבות.
דרגה 2- כלל לא או מעט פגיעה ביציבות.
דרגה 3- נראה חוסר יציבות בבדיקות יציבות
•זמן עד לחזרה לספורט
זה נובע מכמה משמעותית הייתה הטראומה, כמה נזק נעשה לרצועות והטיפול שהאדם מקבל.
דרגה 1- 11 ימים. תלוי האם נקע ראשון או נקעים חוזרים.
דרגה 2- 2-6 שבועות.
דרגה 3- 4-26 שבועות. מעל חודש, זמן חזרה יותר ארוך לספורט וכמו כן תלוי מאוד בטיפול שהאדם מקבל. אם זה מאוד חמור לפעמים עושים ניתוחי תפירת גידים ואפילו לעיתים רחוקות העברת גידים ממקום אחר- אז יש הוראה ל NWB להרבה זמן.
בדיקות היציבות
חלק לטרלי
Talar tilt test- לכיוון Inversion. לוקחים את הקלקנאוס או הטלוס עושים tilt - זה מרחיב את המרווח בין הטיביה והפיבולה.
talar test - כאשר בדיקה זו חיובית זה יעיד על פגיעה יותר משמעותית גם בליגמנטים המחברים את הטיביה והפיבולה.
Talar Tilt test
Anterior drawer test
חלק מדיאלי
•Deltoid ligament sprain
Talar Tilt test- לכיוון Eversion
Eversion stress test- לוקחים את הקרסול לתנועת Eversion, כאב = מבחן חיובי.
טיפול בשלב האקוטי
PRICE/ MICE
• Protection - קרסולית, חבישה, קביים, נשיאת משקל מוגבלת על פי הכאב.
הרבה פעמים אם האדם כן יכול לשאת משקל על הרגל נרצה להגן על הקרסול כדי למנוע פגיעה ברצועות שנפגעו- חבישות, רצועות אלסטיות רק בשלב אקוטי כדי למנוע המשך נזק. ולא באופן קבוע. אצל ספורטאים לפעמים לקרסולית יש אפקט פסיכולוגי מעבר פיזי כי זה מייצב.
•מנוחה
•קרח - 15 דקות כל 2-3 שעות למשך ה 48-72 שעות הראשונות.
•Compression
•Elevation
הורדת נפיחות וכאבים ואח"כ החזרת תנועתיות ובהמשך נרצה להחזיר כוח בעיקר של המייצבים- טיביאליסים ופירונאים בצד שני.
טיפול בשלב הסאב אקוטי
•חיזוקים ע"י טרה בנד ב NWB
•נשיאת משקל הדרגתית WBAT
•עבודה על ROM אקטיבי ופאסיבי
•תרגול איזומטרי
•התחלת תרגול פרופריוספטיבי, עדיין לא בנשיאת משקל מלאה, אלא כאשר האדם יושב ומתחיל לסובב מצד לצד..
אורתופדיה
