דלקת / פגיעה באזור חיבור הפאציה לקלקנאוס - לא תמיד דלקת, ברוב המקרים זה לא דלקת ואין תאים דלקתיים בביופסיה של האזור. פגיעה באזור חיבור הפלנטר פאציה לקלקנאוס.
גורמים:
•ביומכניקה לקויה בזמן הדריכה - הגורם העיקרי.
חבישה המשנה את מנח הקרסול בזמן הדרישה ותומכת את הקשתות וה- Plantar flexion=PFX. הפלנטר פסיטיס (PF) היא אינדיקציה טובה לבצע זאת- כך נמנע את הקריסה ולא יכאב לו וזו אינדיקציה לזה שזה באמת הגורם לפעמים.
•מבנה כף הרגל - מרכיבים גנטיים של פלאט-פוס לעיתים.
•קיצור גסטרוקנימיוס (גסטרו') / סוליאוס או פלקסורים של האצבעות - אין מספיק Dorsiflexion=DFX) ב-Mid-Stance והאדם יברח לפרונציה וימתח את הפלנטר פאציה = PF.
•חולשה של מייצבי הקשתות* וכף הרגל (פרונציה)- over pronation בזמן דריכה.
•טעויות באימון - אם הספורטאי עושה תרגילים שאינם מותאמים לרמה שלו. לדוגמא- רץ חצי שעה על קצות האצבעות ולא עשה זאת באופן הדרגתי , או הרבה קפיצות או עליות על קצות האצבעות יכולות לגרום לזה.
•נעליים שאינן מותאמות- או שהיו מותאמות והפסיקו להיות מותאמות ונשחקו.
נעלי עקב גורמות לקיצור שריר הגסטרו'. יתכן שמי הולכת עם עקבים לא תרגיש זאת אבל כאשר תרד היא כן תרגיש זאת. עלולות לגרום לקיצור הגסטרו כי כל הזמן במנח של PFX.
* השרירים התומכים בקשתות:
Lateral Arch: Fibularis longus, flexor digitorum longus, intrinsic foot muscles
Transverse arch: transverse head of the adductor halluces, peronaeus longus
Medial arch: Tibialis anterior and posterior, fibularis longus, flexor digitorum longus, flexor hallucis, intrinsic foot muscles.
PF קרוי גם בפי העם כ "דורבן" או גם כ "קוץ פלנטרי" - הגדרה הגורמת לאנשים וחלק מהאורתופדים לחשוב כי הגורם לבעיה הוא אוסטאופיט בקצה הקלקנאוס. נראה שהחלק המרוחק של הקלקנאוס בעל מקור - ואז נוטים לחשוב שזו הסיבה לבעיה שגורם לגירוי ה-Plantar fascia. אבל בד"כ זה הפוך לגמרי, זה עניין של מה הוביל למה- הפתולוגיה נוצרה אחרי מתיחה חוזרת ונשנית של ה-Plantar fascia באזור החיבור שלה לקלקנאוס ואז נוצרת שם אוסיפיקציה של אזור החיבור של הפלנטר פאציה על הקלקנאוס - מה שגורם זה המתיחה ולא הדורבן ומה שכואב זו הפגיעה באזור החיבור של הפלנטר פאציה ואלו הם סיבים של רקמה חיבורית הגורמים לכאב ולא עצם - הבעיה הא לא העצם אלא רקמת החיבור. מדוע מדגישים זאת? - ישנם מחקרים המראים כי לחלק מהאנשים יש מבנה זה של הקלקנאוס עם הדורבן ואין להם PF זה מראה שזה לא הגורם אלא התוצאה. בעבר חשבו שזה כן הגורם ואנשים היו מגיעים לאחר ניתוח הורדת מקור העצם/ הקוץ כי חשבו כי זה הגורם וזה לא היה פותר את הבעיה והחלמה מהניתוח יותר קשה וה-PF היה חוזר כי הבעיה היא בביומכניקה של מנח כף הרגל על הריצפה ובעומסים על הרקמות המייצבות בעיקר בזמן הליכה ודריכה.
מסקנה- אין קורלציה לצילומי הרנטגן הקוץ שנראה לא חשוב!
טיפול ב plantar fasciitis
•מתיחה של גסטרו'-סולאוס והפציה עצמה. יש לזהות את הבעיה. אם הבעיה היא קיצור גסטרו או סולאוס או הפאציה- נמתח אותם.
מתיחת גסטרו- הישענות על הקיר ומתיחה של גסטרו או סולאוס תלוי אם הרגל בכיפוף או יישור.
מתיחת הפאציה- נמתח באותה צורה אבל נוסיף את האצבעות, אם נרצה לעשות מתיחה של הפאציה חשוב לעשות DFX של האצבעות. ניתן לעשות בעמידה: נשים בדר"כ מגבת מגולגלת כדי שהאצבעות יכנסו גם למתיחה, כי לא כואב ואפשר יחפים.
אם הגענו למסקנה שאין בעיה בגסטרו וסולאוס וכן נרצה למתוח את הפאציה כדי שהסיבים יסתדרו בכיוון הנכון כאשר מחלימים רק לפאציה- נוכל ללמד את המטופל לעשות מתיחה - יד אחת על עקב מאחורה ויד אחת על אצבעות, מכניסים ל DFX כולל של האצבעות וזו מתיחה של ה Plantar fascia - בישיבה רגל על רגל עם הידיים.
•חיזוק שרירים תומכי קשתות כף הרגל, עם דגש על Tibialis posterior: ה tibialis posterior מגיע מהצד המדיאלי ומתחבר להרבה מאוד עצמות מטטרסליות- יש לו חשיבות שמירה על הקשתות ויציבותן בכף הרגל.
•עיסוי וטיפול ב TP בשוק - יש כמה מחקרי הטוענים כי ניתן לטפל באמצעות עיסוי ב-Triger points בשוק. אם יש קיצור של גסטרו סולאוס יתכן כי יש TP וזה ימנע הגעה ל-DFX ויפצו ע"י פרונציה.
•תמיכה במבנים ותיקון ביומכאני - טייפינג, מדרסים - גם ע"י חיזוק השרירים המייצבים אבל לא רק (מחקרים מראים כי זה אינו מספיק)
•Night splints - המתיחה היא מאוד משמעותית ולעיתים במקרים מאוד חריפים זה לא מספיק ונרצה שהמטופל יהיה במתיחה גם בלילה וניתן להם ספלינטים ללילה - night splints משאירים את הרגל במנח של DFX במהלך הלילה - כי אחת התלונות העיקריות שנשמע היא שהכי כואב להם בצעדים הראשונים ("עכשיו קמתי מהמיטה הולך לצחצח שיניים וזה כמו לדרוך על סכין"). מדוע זה כך?- כי כאשר ישנים או ישבים לזמן ארוך בכיתה למשל הרגל נמצאת ב FX והרקמות מתקצרות - נוצרת צלקת קטנה באזור הפגוע הזה במנח מקוצר של הרקמה - אם קמנו מהר והכנסנו רגל ל DFX קרענו מהר את הצלקת הזו. לכן יתלוננו שזה כואב בצעדים הראשונים בבוקר / כאשר קם אחר ישיבה ממושכת ואחר שהולך קצת זה יותר טוב ומשתפר.
•תרגול לפני קימה - יש כמה דברים שאפשר לעשות עם התלונה הזו - אפשר להגיד להם אחר מנח ממושך (שינה או ישיבה ממושכת) - לקחת מגבת / חגורה ולעשות מתיחות, שני סטים של 10 חזרות כדי להתחיל להניע את הרקמה ואז היא לא תקבל עומס מלא מהצעד הראשון בד"כ ידווחו אח"כ כי זה מונע את הכאב בצעדים הראשונים.
•תרופות? זריקות? ניתוח? - יש אנשים שהאורתופד ממליץ להם על זריקה של סטרואידים המחלישים את הרקמה - מורידים את התהליך הדלקתי באופן מהיר וחד משמעי. אם יש משהו אקוטי עם תהליך דלקתי חזק הסטרואידים יעזרו אבל זה לא הפתרון כי אם לא טיפלנו בגורם לא פתרנו את הבעיה ואם כן רק לטווח הקצר ולא לארוך. יש לדאוג שלא יהיו יותר מדי זריקות כי זה מחליש את הרקמה.
*עקבי סיליקון שאורתופדים רושמים למטופלים עם Plantar fasciitis - עקבי מסיליקון זה איזשהו insert שהאדם אמור לשים בתוך הנעל מתחת לעקב- בא בצורת משולש כמו wedge עם עיגול שיתאים לצורת העקב בנעל. זה מגיע עד קצה העקב והוא מסיליקון ומטרתו לרכך את הדריכה כי כואב לאדם כאשר דורך על העקב. בד"כ אם זה נותן פתרון הוא רק זמני של הקלה בסימפטומים כי זה לא ישנה את הביומכניקה ולא טיפלנו ברקמה הפגועה ואולי אפילו הגדלנו את ה PFX כמו לתת לו עקב- עלול להוביל לקיצור עוד יותר של הגסטרו והרקמה.
אורתופדיה
