תסמונת התעלה התרסאלית נובעת מלכידה עצבית של ה- Tibial nerve, הענף הפוסטריורי (Posterior Tibial nerve) במעברו דרך התעלה התרסאלית. תעלה זו ממוקמת פוסטריורית ודיסטאלית לפטישון המדיאלי. גג התעלה נוצר על ידי הפלקסור רטינאקולום ורצפתו היא הקלקניאוס. בתעלה זו עוברים נוסף לעצב הטיביאלי גם גידי ה: Tibialis Posterior, Flexor Digitorum longus ו-Flexor Hallucis Longus. העצב הטיביאלי נחלק לחלק המדיאלי ולחלק הלטרלי של העצב הפלנטארי ותורם את הסעיף הקלקנאלי. יחסית לתסמונת התעלה הקרפלית תסמונת זו נדירה יותר ולעתים לא מאובחנת.
גורמים
הסיבות לתסמונת זו כוללות:
-שברים באזור התעלה
-גידולים
-סינוביטיס של הגידים העוברים בתעלה
-רגל שטוחה
-גורם חיצוני לוחץ, כמו נעליים
-מצבים שכיחים נוספים הגורמים לבעיה בתעלה הקרפאלית הם סוכרת ודלקת פרקים שגרונית.
אבחנה
האבחנה יכולה להיות מאתגרת. תלונות החולה לעתים מעורפלות ובלתי ספציפיות. באופן קלאסי תלונות החולה ממוקמות בחלק האחורי אמצעי של הקרסול והעקב עם הקרנה לכף הרגל. הכאב יכול להחמיר בעמידה ובזמן ביצוע פעילות ויכול לגרום להפרעות שינה.
מבחינת הבדיקה הגופנית, הסימן ע”ש טינל (Tinel's sign) המופק על ידי לחץ והקשה על התעלה התרסאלית הוא אחד הסימנים הפתוגנומוניים לאבחנה.
מבחן פרובוקטיבי נוסף כמו dorsiflexion-eversion, אשר מותח את העצב הטיביאלי גם הוא יכול לגרום אי נוחות וכאב בדיסטריבוציה של העצב.
אם מתעורר חשד קליני, מבחני הדמיה כמו תהודה מגנטית גרעינית של התעלה נועדו לשלול גידולים מקומיים.
בדיקת מהירות הולכה NCV ובדיקת EMG יכולות לתרום לאבחנה. עם זאת סקירת ארבעה מחקרים פרוספקטיביים גדולים גילו כי הסיכוי לתוצאות כוזבות שליליות גבוה. אי לכך בדיקות NCV ו-EMG אינן שוללות את האבחנה.
טיפול
שמרני
טיפולים שאינם ניתוחיים כוללים טיפול תרופתי ב-NSAIDS ואימוביליזציה. מטופלים הסובלים מכפות רגליים שטוחות (PES PLANUS) יכולים להשתמש במדרסים. הזרקות סטרואידים לתוך התעלה התרסאלית הן אמצעי טיפול מקובל בספרות, אם כי חוקרים אחדים הזהירו במפני קרע של גידים העוברים בתעלה.
ניתוחי
ניתוח לשחרור התעלה התרסאלית מיועד לאלו הסובלים מגידולים מקומיים או לאלו שטיפול שמרני לא עזר להם. שחרור כירורגי של התעלה מפחית את הלחץ על העצב הטיביאלי.
במחקר שבוצע לאחרונה ובו נבחנו תוצאות הניתוח לאחר 12 חודשים נמצא שאי אפשר לחזות מראש את תוצאות הניתוח, וכי לאחר שנה רק ב-50% בלבד מהחולים עם TTS שבהם לא נמצאה סיבה נראית לעין לתסמונת נצפתה הקלה. במאמר אחר, 56% מהחולים לאחר הניתוח סבלו מתוצאות בינוניות ומטה במעקב לטווח ארוך.
אורתופדיה
