בבדיקה מתיישבים על כף הרגל, כשהשרירים והחלק האחורי של הברך רפויים, מושכים את ה-tibia (מנסים להביא אותה קדימה) ואם מצליחים להזיז אותה קדימה – סימן מגירה קדמי המעיד על ACL פגוע. לפעמים בהתחלה, ביומיים הראשונים לאחר הפציעה, ייתכן והטסט לא יהיה חיובי למרות שיש קרע בגלל הנפיחות, הספאזם וגם ע"י כיווץ של ההמסטרינג, כל אלה גורמים לחוסר תזוזה של הטיביה, ואז המבחן לא יהיה חיובי. בעזרת שחרור והרפיה של ההאמסטרינג ניתן יהיה לבצע את המבחן ולקבל בו סימן חיובי.
Lachman test
בדיקת יציבות קדמית של הברך.
את סימן המגירה נעשה קודם ב90 מעלות (סימן מגירה "קלאסי") ואז ב20 מעלות (לחמן טסט) - צריך לבדוק גם ב20 מעלות כי הרצועה הקדמית מורכבת מכמה רצועות, ובכל חלק של הכיפוף רצועה אחרת נמצאת במתח: החלק הפוסטריו-לטראלי נמתח ומייצב ביישור, ואנטריו-מדיאלי מייצב בכיפוף.
בACL שכיח קרע חלקי. ספורטאי מקצועי עם חוסר יציבות ישר יכווץ את ה-hamstrings כדי ליצור יציבות, כשנמתח את ה-hamstrings ננטרל אותו ואת ה-iliotibial tract ונשחרר את אפקט הבלימה של החלק האחורי של המיניסקוס המדיאלי. עושים לחמן טסט גם כדי לבדוק את הPCL. לחמן טסט יותר טוב מסימן מגירה – כשעושים מגירה ובודקים את היציבות הקדמית אז יש משהו שעוצר את זה – החלק האחורי של המיניסקוס המדיאלי (הקרן האחורית), ב20 מעלות משחררים גם את ההאמסטרינג וגם את הקרן האחורית של המיניסקוס המדיאלי.
Posterior Drawer test
בדיקת יציבות פוסטריורית של הברך
המטופל שוכב על הגב, ברך מכופפת, דוחפים את הטיביה אחורה.
Posterior Sag sign
בדיקת יציבות פוסטריורית של הברך
המטופל שוכב על המיטה בכיפוף ברך, בגלל שאין PCL כוח הכובד לוקח את הטיביה קצת אחורה ורואים נסיגה מטה של ה Tibial tuberosity.
Varus stress test
בדיקת יציבות לטרלית של הברך.
מניחים יד בחלק המדיאלי של המפרק ודוחפים את השוק לכיוון ווארוס.
עושים את הבדיקה עם הברך כפופה מעט (עד ל-30 מעלות). במצב נורמלי יהיה ווארוס קל מאוד.
בקרע מלא של ה-LCL: יהיה ווארוס גדול מאוד שלא מלווה בכאב.
בקרע חלקי של ה-LCL: לא יהיה ווארוס, אך יהיה כאב גדול מאוד.
הבדיקה גורמת לקומפרסיה בחלק המדיאלי של המפרק ולמתח בחלק הלטרלי של מפרק הברך.
Pivot shift test
בדיקת יציבות קדמית של הברך.
בדיקה נוספת האופיינית לקרע ברצועה הצולבת הקדמית (ACL), והבדיקה שהכי חשובה עבורה. זוהי בדיקה בה בודקים האם הטיביה חוזרת למקומה מהסאבלוקציה שבה היא נמצאת כאשר היא ביישור:
לוחצים אותה ל-valgus בעת יישור ברך, ומעבירים את הברך למצב כיפוף.
ב-pivot shift חיובי מרגישים קליק בברך בעקבות תת פריקה (סאבלוקציה) של הטיביה, הטיביה עברה ממצב של פריקה למצב יציב.
(הטיביה משנה את מיקומה מקדימה כשהיא ביישור לאחורה כשהיא בכיפוף, בנוסף נשמע גם "קליק").
Thessaly test
עושים מניפולציה, עומדים בכריעה על הרגל הפגועה כשהרגל השנייה באוויר ואז מסובבים את הרגל שעל הרצפה. כאב בצד פנימי מעיד על קרע במיניסקוס המדיאלי ובצד החיצוני מעיד על קרע בלטראלי. טסלי טסט חיובי למיניסקוס לטרלי/מדיאלי – לפי מיקום הכאב.
McMurray test
מטופל שוכב על הגב תוך כיפוף של הברך מבצעים סיבוב חיצוני (כיפוף הברך מביא את המיניסקוס אחורה). מכופפים רגל לכיוון הבטן (פאסיבית), עושים external rotation ומיישרים – אם כואב מאוד בחלק הפנימי ומרגיש קליק אז יש פגיעה במיניסקוס המדיאלי. בבדיקה של לטראלי נעשה כיפוף עם רוטציה פנימית ויישור - כאב מעיד על פגיעה במיניסקוס הלטראלי. יש לבצע את המבחן בצורה מבוקרת.
Apley's test
שכיבה על הטן, מכופפים ברך ל90 מעלות, עושים תנועת כתישה סביבה כלפי מטה – סיבוב הרגל פנימה והחוצה ומעיכת הברך כלפי מטה – compression test. כאב מדיאלי זה מניסקוס מדיאלי וכאב לטראלי זה מיניסקוס לטראלי. אם הכאב לא מופיע במעיכה אלא במתיחה כלפי מעלה – מושכים את הרגל כלפי מעלה אזי הפגיעה היא ברצועות או בפריפריה של המיניסקוס המדיאלי, אחרת אמור לשחרר את הכאב – traction test.
Homan's sign
חשד ל-DVT.
מתיחת הרגל ל-dorsi flexion עם לחץ על בטן שריר הגסטרוקנמיוס גורמת לכאב.
Apprehension test לברך
מבחן שנעשה לאחר חשד של פריקה בפיקה בד"כ טראומטית, קרע של MPFL (לפעמים א-טראומטי עקב גמישות יתר), פריקה לטרלית בד"כ.
המבחן:
מבקשים מהמטופל לכווץ את שריר הארבע ראשי, ברגע שינסה לעשות כיווץ בשריר, כאשר המטפל עושה הסטה לטראלית של הפיקה-
המטופל יעצור זאת ולא יתן לו לבצע מרוב הפחד מהכאב, וכאב בעת כיווץ שריר ארבע ראשי.
אורתופדיה
