בשלב ה-stance אפשר לחלק את מחזור ההליכה לפי שלושת הרוקרים:
ב- Initial contact=IC ו- loading response:
ציר התנועה הוא בעקב- heel rocker, מטרתו לשלוט על ה- Plantar Flexion= PF (בנוסף יהיה כיפוף בברך).
יש מגע של ה heel על שטח יחסית קטן (calcaneal tuberosity), לכן קיימת דרישה לייצוב ובלימת זעזועים.
ב- mid stance:
ציר התנועה הוא הקרסול, ankle rocker. המטרה הוא לשלוט הפעם על ה- Dorsiflexion= DF ונראה פעילות אקסנטרית של השרירים האחוריים של השוק. ה-DF מתרחש באופן פאסיבי ולכן צריך לשלוט עליו, בנוסף יש פשיטה בברך ובירך.
שלב של נשיאת משקל בו יש תנועה של הטיבה על הטאלוס, כדי לסיים את השלב הזה צריך 10-20 מעלות DF ביחס לאפס. אם אין טווח תנועה זה נבצע קומפנסציות- סיבוב חיצוני או פנימי של הירך שמאפשר שינוי של ציר התנועה כך שלא יהיה צורך ב-DF, או לבצע את ה-PF מאוד מוקדם (tiptoe) ולהתקדם לרוקר הבא יותר מוקדם.
ב- Forefoot rocker יש שנים חלקים:
מהרמת העקב ועד ה-IC של הרגל השנייה- כלומר ב- terminal stance וב- pre swing, מה-IC של הרגל השנייה ועד ה- Toe Off.
ציר התנועה הוא ב-fore foot, בשלב זה צריך לשלוט על הכוח האקטיבי, כאן תהיה פעולה קונצנטרית.
מרכז הלחץ מגיע אל ה-metatarsal heads, העקב עולה, משקל הגוף בקצה המנוף.
במפרקים תהיה פשיטה בירך ובברך (ולאחר מכן תהיה כפיפה בברך), DF בקרסול ותמיכה פאסיבית של ה plantar fascia.
מצבים אבנורמליים כגון, כאב בעקב, קיצור של שרירי Hamstrings, קונטרקטורות לכיוון כיפוף בירך וקיצור גיד אכיליס יובילו ל-Initial contact ב-Forefoot contact בזמן ההליכה.