הגדת ה-PNF:
שיטות/טכניקות שמסייעות /מאיצות את התגובה
של המכאניזם הנוירומוסקולרי דרך גירוי
פרופריוספטיבי .
המכאניזם הנוירומוסקולרי :
-
היחידה המוטורית – כוללת את המוטור- נוירון בקרן הקדמית של
חוט השדרה , את העצב
המוטורי היוצא ממנו ואת כל סיבי השריר
שעצב זה מעצבב .
-
מעבר נוירומוסקולרי – מתייחס לתהליך בו אימפולס עצבי מגיע
לשריר הפועל דרך המפגש
עצבי-שרירי
.
-
פגיעה במכאניזם – החסר נקבע עפ"י: מידת הפגיעה ,
הגבלות בתנועה , ירידה בכוח, ירידה
בסיבולת, חוסר קואורדינציה , ירידה בפונקציה.
תבניות התנועה:
תבניות התנועה ב PNF הינן
במסת תנועה. התנועה דורשת קומבינציות תנועה מסוימות שהן
אופטימאליות לתנועה בהתאם לסידור הטופוגרפי
של השרירים המשתתפים והאחראים
לביצוע.
התנועות הן אלכסוניות וסיבוביות, ובהתאם
למאפיינים של מערכת השלד והשרירים .
תנועה ישרה מתבצעת לרוב במישור אחד ואילו
תנועה בתבנית ה- PNF כוללת 3 קומפוננטים:
1. קומפוננט
פלקסור- אקסטנסור
2. קומפוננט
אבדוקציה-אדוקציה
3. קומפוננט
רוטציה חיצונית- פנימית
תבניות התנועה בגפיים נקראות עפ"י
3 הקומפוננטים של התנועה במפרקים הפרוקסימליים
:
ירך וכתף
.
קשרי התנועה – גף תחתון:
Hip
Flexion à Dorsi Flexion à Ext.+Abd Fingers
Hip
Extension à Plantar Flexion à Flex+Add Fingers
Hip
Adduction à External Rotation à Inversion
Hip
Abduction à Internal Rotation à Eversion
אלכסון D1:
Flex à Add à ER à DF à Inv à Ext+Abd Fingers
Ext à Abd à IR à PF à Evr à Flex+Add Fingers
אלכסון D2:
Flex à Abd à IR à DF à Evr à Ext+Abd Fingers
Ext à Add à ER à PF à Inv à Flex+Add Fingers
קשרי התנועה – גף עליון:
Shoulder
FlexionàExternal RotationàSupinationàRadial Diviation
Shoulder
ExtensionàInternal RotationàPronationàUlnar Diviation
AdductionàPalmar Flexion à Flex+Add Fingers
Abduction
à Dorsi Flexion à Ext+Abd Fingers
אלכסון D1:
Flex à Add à ER à Sup à PF + RD à Flex + Add Fingers
Ext à Abd à IR à Pron à DF + UD à Ext + Abd Fingers
אלכסון D2:
Flex à Abd à ER à Sup à DF+RD à Ext+Abd Fingers
Ext à Add à IR à Pron à PF+UD à Flex+Add
Fingers
טכניקת HOLD-RELAX:
טכניקת hold-relax היא שיטה פרופריוצפטיבית (PNF) לשיפור טווחי תנועה, המבוססת על כיווץ איזומטרי של השריר המטרה, ולאחריו הרפיה ומתיחה פסיבית.
למשל, כאשר המטרה היא לשפר את טווח יישור הברך באמצעות עבודה על שריר הקוואדריספס, מבוצע כיווץ איזומטרי של הקוואדריספס למשך מספר שניות (לרוב 3–10 שניות), ולאחריו הרפיה ומתיחה פסיבית של הברך ליישור מרבי.
המנגנון המרכזי הוא post-isometric relaxation של שריר הקוואדריספס: לאחר כיווץ איזומטרי, חלה ירידה זמנית בטונוס השריר, מה שמאפשר הארכה יעילה יותר של השריר ושיפור בטווח התנועה. תופעה זו נצפתה במחקרים קליניים, שהראו כי טכניקת hold-relax יעילה יותר מהמתיחה הסטטית בהפחתת נוקשות שריר-גיד ובהגדלת טווח התנועה, ככל הנראה בשל השפעה משולבת על ירידת נוקשות השריר והגיד ועל סבילות למתיחה.
יישום קליני: הטכניקה מתאימה לשימוש בשיקום אורטופדי, בפציעות ספורט ובמצבים של הגבלה בטווחי תנועה, כולל לאחר פציעות ברך או ניתוחים. אין עדיפות לאורך זמן הכיווץ האיזומטרי (3–10 שניות), וכל משך בטווח זה נמצא יעיל.