רמת יוני המימן החופשיים (H+) תקבע את חומציות התמיסה (pH).
pH של מים מזוקקים הוא נטרלי כימית = 7. ה-pH של הדם הוא 7.4 (מעט בסיסי).
חומצה קרבוניט (HCO3) נוצרת בגוף כל הזמן בתהליכים מטבוליים. היא יוצאת החוצה ע"י אחת משתי הדרכים:
1. מתפרקת ל- H+ (יוצא בשתן) ולביקרבונט
2. מתפרקת ל- H2O ול-CO2 (יוצא בנשימה)
ה-pH נקבע בעצם לפי חלוקה של המרכיב המטבולי (ביקרבונט) במרכיב הרספירטורי (CO2).
• pH < 7.35 = חמצת / אצידוזיס
pH < 6.9 = אנזימים לא יכולים לתפקד = מוות.
• pH > 7.45 = בססת / אלקלוזיס
pH > 7.8 = אנזימים לא יכולים לתפקד = מוות.
גורמים עיקריים להפרת איזון חומצה – בסיס:
•חמצת נשימתית:
היפוונטילציה אלוואולרית שגורמת לעלייה ב-CO2 ולהצטברותו-
יכול להיגרם מפגיעה במערכת עצבים מכזית, גידול, מחלות ריאה שגורמות לחוסר איזון ב- V/Q.
בתחילת התהליך של עליית ה-CO2 הביקרבונט לא משתנה = חמצת נשימתית.
•חמצת מטבולית: שני מנגנונים אפשריים:
-איבוד ביקרבונט: המרכיב הבסיסי יורדת מתחת ל-22. במקרים כמו שלשולים.
-הצטברות של חומצות (H+) ממקור מטבולי. במקרים כמו קטואצידוזיס, אורמיה, עליה של חומצה לקטית, סוכרת.
•בססת נשימתית:
היפרוונטילציה אלוואולרית. רמת ה-CO2 יורדת מתחת לנורמלי.
במצב כזה נושמים עם שקית על מנת להחזיר CO2. היפרוונטילציה תהיה בהתרגשות, לחץ נפשי, חרדה.
•בססת מטבולית: שני מנגנונים אפשריים:
-הצטברות ביקרבונט- כמו הרעלת תרופות סותרות חומצה שגרומת להצטברות חומרים אלקליים.
-איבוד חומצות- כמו בהקאות ממושכות, עודך חומרים משתנים שגורמים לאובדן יותר מימנים.
שמירת רמות ה-pH על ידי שלושה מנגנונים:
1.מערכת בופרים:
חומרים שונים בגוף, שנכנסים לפעולה תוך זמן קצר מאוד מהפרת האיזון. זוהי המערכת המהירה ביותר, אך הכי פחות יעילה.
2.מערכת הנשימה:
זהו המנגנון השני שנכנס לפעולה (בין 1-3 דקות מתחילת ההפרעה), יותר יעילה ממערכת הבופרים.
במקרה והמטופל סובל מחמצת, מערכת הנשימה תעבור להיפרוונטילציה וכך נפטרים מ-CO2.
במקרה והמטופל סובל מבססת, מערכת הנשימה תעבור להיפווונטילציה וכך תקטין את עומר הנשימות ובהתאם תגרום להאטת הקצב הנשימתי.
3.המערכת הלכייתית:
זוהי המערכת החזרה ביותר, נכנסת לפעולה הכי לאט (תוך מספר שעות עד מספר ימין מתחילת ההפרעה).
קומפנסציה: מערכת אחת מנסה לפצות על בעיה במערכת אחרת.
תיקון: המערכת שאיננה תקינה מתקנת את עצמה.
ניתוח מאזן חומצה – בסיס בשלושה צעדים:
1.מסתכלים על רמת ה-pH: נורמלי / חומצי / בסיסי
pH > 7.45 = בססת. pH < 7.35 = חמצת
2.בודקים את רמות ה- PCO2 ו- HCO3-: מיהו הגורם לחמצת / לבססת:
HCO3 כגורם: באותו כיוון כמו ה- pH.
PaCO2 כגרום: בכיוון הפוך מה- pH.
3.בודקים האם יש פיצוי: פיצוי מלא / פיצוי חלקי / אין פיצוי
לסיכום:
גזים בדם ערכים תקינים:
pH 7.35 – 7.45
PaO2 80-100 mmHg
PaCO2 35-45 mmHg
HCO3 22-26 mmol\L
pH מתחת לערך של 7.35 – חמצת
נגרם כתוצאה מ:
עליה בPCO2
ו/או
ירידה בHCO3
pH מעל לערך של 7.45 – בססת
נגרם כתוצאה מ:
עליה בHCO3
ו/או
ירידה ב-PCO2