גורמים
הסיבה המדויקת לשינוי החדירות כנראה נובעת מתגובה דלקתית מוגזמת כתגובה לגירוי מסוים. הדלקת גורמת לשילוב של ירידה בהיענות הריאה (כי הבועיות מאבדות את האלסטיות שלהן) עם עלייה ב-dead space ופגיעה חימצונית קשה, המצריכה הנשמה פולשנית מכאנית.
יש גירויים שגורמים לתהליך דלקתי מורכב שמשנה את חדירות כלי הדם, יש מעל 70 מחלות או מצבים שיכולים לגרום ל ARDS. השכיחים ביותר הם:
ספסיס- המצב השכיח ביותר שגורם למחלה זיהומית שמעבר לזיהום המקומי שיכול להיות בכל איבר, כתוצאה הידבקות בזיהום במהלך אשפוז. בריאות עצמן אין חיידק אבל עדיין תהיה פגיעה ריאתית קשה. יכול להיות מצב שיש ספסיס בעקבות הריאות עצמן כמו דלקת ריאות, הספסיס יהיה החמרה של הדלקת ריאות ויגרום ל-ARDS, זה יהיה ARDS ראשוני כי מקורו בריאות.דלקת ריאות חריפה שנמשכת זמן רב- הסיבה הנפוצה ביותר למחלה מחוץ לבי"ח.מתן דם בצורה מוגברת.אספירציות- שאיפה של תוכן לריאות, אין זיהום בריאות אבל תהיה תגובה דלקתית קשה שתפגע בחדירות כלי הדם.Multiple fractures: שברים רביםתרופות: כמו מורפיוםPancreatitis- דלקת הלבלב: תתבטא בכאבי בטן וכו', 20% מהמצבים הדלקת מדרדרת לדלקת עם תמותה קשה בגלל התפתחות ARDS, לפעמים הדלקת מתפתחת סתם, ולפעמים מחסימות, שומנים בדם וכו'.
ה ARDS הוא תהליך רב שלבי:
- השלב הראשון- שינוי החדירות.
- השלב השני- בצקת, תהליך שלוקח מס' ימים.
- השלב השלישי- התפתחות של הרקמה hyaline membrane ואז דלקת באינטרסטיטיום שיכולה להימשך לזמן רב ולפעמים לכל החיים. במקביל יכול להיות interstitial fibrosis- ההחלמה תלויה ברמת הפיברוזיס שנוצרה.
אבחנה:
1) אטיולוגיה: חייבת להיות סיבה מובנית- ספסיס, אספירציה וכו'.
2) בצקת ריאות: חייב לראות בצקת ריאות מפוזרת (תסנינים מפושטים) לפחות ב3/4 מרקמת הריאה דו צדדית. התמונה תמיד סמטרית.
3) היפוקסיה משמעותית: נכמת היפוקסיה על סמך כמות החמצן שהוא נושם, היחס בין PO2 ל- fiO2. יחס נורמלי הוא 500 בין 300-500 זו היפוקסיה קלה, בין 300-200 היפוקסיה בינונית, מתחת ל-200 היפוקסיה משמעותית. כדי לאבחן ARDS חייב שהערך יהיה מתחת ל-200.
4) צריך להוכיח חדירות: נוכיח שזה לא נוצר מעליה בלחץ ההידרוסטטי, נוכיח שהלחץ בכלי הדם הריאתיים נמוך. נמדוד לחצים בלב, ע"י צנתור. צנתור ללב השמאלי זה בעיתי, כי צריך להכניס דרך העורק. לכן נכניס דרך וריד קטטר וננפח בקצה בלון, קצה בקטטר ימשיך עם זרימת הדם, לעליה הימנית, לחדר הימני לעורקים הריאתיים ואז הוא יתקע בכלי הדם הריאתיים, זהו לחץ היתד- wedge pressure תקין נמוך מ 18 מ"מ כספית. ARDS- אנחנו רוצים להוכיח שזה לא הידרוסטאטי לכן צריך שזה יהיה מתחת ל-18 מ"מ.
הסיבוכים ב ARDS:
ירידה קשה בהיענות גורמת לעבודת נשימה קשה לחולה. ובד"כ המחלה כל כך קשה שהוא מורדם ומונשם, בגלל שההיענות ירודה צריך לחץ גבוה כדי לשנות את הנפח בצורה טובה. ולכן כשמנשימים אנחנו נשנה את הלחץ ל -30-40 ס"מ מים, זה גורם לנזקים בפני עצמם. סיבוכים שנגרמים כתוצאה מהנשמה בלחץ גבוה נקרא- baro-trauma. ההנשמה של החולה לא תמיד מצילה אותו, אנחנו נצטרך להשקיע לחצים גבוהים וריכוזים גבוהים שיגרמו לטראומה לריאות.
זה יכול לגרום לפנאומתורקס- אוויר נכלא בחלל הפלאורה, לפעמים זה גורם להתמוטטות הריאה. הנזק הוא גם נזק רקמתי ריאתי, ולא תמיד ניתן לראות אותו. כיום יש סוגי הנשמה מתוחכמים ומתקדמים שמנשימים עם נפחים מיוחדים כדי למנוע סיבוכים אלו.
טיפול:
לפעמים קשה לחמצן את הריאות ונעשה זאת ע"י מכונת לב ריאה חיצונית- extra corporal lung ventilation. בעקבות כך התמותה ירדה מ-60% ל-40%.
אין תרופה ל ARDS, אפשר לעשות טיפולים תומכים, טיפול בסיבה שגרמה ל ARDS, למשל כתוצאה מספסיס או דלקת ריאות טיפול אנטיביוטי. אם השליטה בגורם מוצלחת יש סיכוי ש ARDS יבריא, בזמן שזה פורץ צריך לתמוך בחולה בצורה טובה.
חולי ARDS חשופים לזיהומים, הוא יכול לחלות למשל בדלקת ריאות שנרכשת בבית חולים. אנשים צעירים יכולים לחזור לתפקוד מלא.
האנשים לא אוכלים כי מרדימים ומנשימים, כשחולה מונשם הוא מורדם.
בפיזיותרפיה-
נעשה טיפול פאסיבי כיוון שהחולים מקבלים משתקי שרירים במהלך ההרדמה וכתוצאה מכך כשהם מתעוררים יש להם חולשה, חשוב לשמור על הטווחים האנטומיים של המפרקים ולכן נניע פאסיבית את המפרקים.
אפשר להקל עליהם על ידי שכיבה על הבטן: עקב הצטברות נוזלים, שכיבה על הבטן תקל על עבודת הנשימה.