Pneumonia – דלקת ריאות, מוגדרת כתהליך זיהומי חריף של דרכי הנשימה התחתונות ורקמת הריאות.
מערכת הנשימה מכילה הרבה חיידקים, היא איננה נקיה, החיידקים נמצאים בטרכיאה ובסימפונות. בנקודה מסוימת במעבר בין דרכי הנשימה עליונות לתחתונות במרחק של מספר ס"מ דרכי הנשימה הופכות להיות סטריליות, בגלל הפרשת הריר ותאי דלקת הנמצאים באזורים אלו אשר משמים הגנה של מע' הנשימה מפני חיידקים.
לפעמים כן קורה שזיהום מגיע לדרכי הנשימה התחתונות וגורמות לתהליך דלקתי ויוצר דלקת ריאות. (זיהום בדרכי הנשימה העליונות-ברונכיטיס), דלקת ריאות זו המחלה הזיהומית הכי שכיחה והכי מסוכנת.
אפידמיולוגיה
סיבה 6 למוות, סיבה ראשונה למוות מבין כל המחלות הזיהומיות.
דלקת ריאות במקרים מסוימים עלולה להיות מחלה שהיא medical emergency.
זו מחלה קטלנית שניתנת למניעה ולטיפול.
אפשר לחלק לדלקת נרכשת בקהילה, לעומת דלקת ריאות שנרכשת במוסד רפואי כלשהו או בבית אבות וגם אם בן אדם שהה בביה"ח בחודש שלפני התפתחות הדלקת זה מוגדר כדלקת שנרכשה בביה"ח.
סימנים
Lower airway (respiratory) tract LRT- מתבטאת באחד או חלק מארבעת הסימנים הבאים:
-שיעול ויצירת כיח,
-קוצר נשימה,
-כאבים או הרגשת אי נוחות בחזה
-נשימה קולנית.
חום- תמיד כשיש מחלה זיהומית הגוף יפתח חום, בתהליך זיהומי ובדלקת ריאות כמעט תמיד יש חום גבוה, לפעמים התגובה הדלקתית יוצרת תגובה שבו חום הגוף נמוך מהנורמה, זה יכול להיות בכל תהליך זיהומי אבל זה בד"כ בתהליכים זיהומיים קשים. חום גבוה- תהליך זיהומי, חום נמוך (מתחת ל-36 מעלות)- תהליך זיהומי קשה יותר ושכיח אצל ילדים ומבוגרים, לכן ההתייחסות היא כאילו החום מאוד גבוהה.
הסננה חדשה בצילום חזה- רקמת הריאה אמורה להיות מאווררת אם יש תהליך דלקתי תהיה הזרמה מרובה של דם ותאי דם, שנותן תמונת צילום חזה מסוימת. דרך נוספת לגלות הסננה היא בבדיקה פיזיקאלית- ע"י שמיעה בסטטוסקופ.
ב LRT:
שיעול כיחי- כמעט תמיד יש שיעול, לא יהיה שיעול אצל ילדים קטנים ואנשים מבוגרים אבל אצל השאר תמיד יהיה, בד"כ מוגלתי שיעול כיחי מרמז על תהליך זיהומי.
תחושת קוצר נשימה ותחושת אי נוחות בחזה שמתבטאת אפילו בכאבים או לחץ בעת הנשימה, אנשים מרגישים שמשהו לא טוב בבית החזה שלהם
נשימה קולנית- אפשר לשמוע את הנשימה בסטטוסקופ, צפצופים וחרחורים (חירצופים), שמעידה על תנועת אויר דרך נוזל (הכיח) לפעמים אפשר להתבלבל ולחשוד באסטמה. בעת הסננה נשמע באזור האלוואולי נשימה גסה כאילו הקשבנו לטרכאה- נשימה גסה היכן שהיא לא צריכה להיות- נשימה ברונכיאלית.
אטיולוגיה
המחולל של דלקת הריאות הא בד"כ חיידק-
בגוף אין נוגדנים לחיידק הסטרפטוקוק, לא ניתן לפתח נוגדן ספציפי אבל לוירוסים יש הרבה חיסונים.
חולים עם מערכת חיסון נמוכה הם אנשים עם סיכון לחלות. כשאנחנו מצוננים יש סיכון גדול יותר לחלות בדלקת ריאות, יש אנשים שלהם סיכון לחלות בדלקת ע"י חיידק סטפילוקוקוס- החיידק הזה ספציפי נוטה להידבק לאחר זיהום ויראלי וליצור דלקת ריאות.
הסיבה שאנשים חולים בדלקת ריאות שנרכשת בקהילה היא כתוצאה משילוב של מס' פקטורים:
הפקטור המאחסן: האדם- חשוף לגורמים וויראלים, שינוי הטמפ' בדרכי הנשימה (השוני בין הטמפ' גורם לשטח הסטירילי להיות רגיש) ולכן כשקר יותר חשופים לדלקת, אם יש בעיה במאחסן זה יגרום לדלקות כרוניות
פקטור המזהם- כמות החיידקים (אינוקולום) משפיע, מידת האלימות של המזהם, יש חיידקים עם נטייה לעשות זיהומים אלימים יותר.
זה אינטראקציה בין שני הדברים, אם אדם יהיה חשוף לקור אבל לא יהיה חשוף לגורמים מזהמים הוא לא יחלה.
הנטייה לחלות דווקא בחורף נובעת מהעובדה שאנחנו סגורים במקום אחד והחיידקים נשארים שם. כלומר לא טמפ' החדר משפיע על הנטייה לחלות אלא האוורור של החדר.
החיידק הכי שכיח שגורם לדלקת ריאות הוא חיידק ממשפחת הסטרפטוקוקוס- מתוך משפחת הסטרפטוקוקוס יש חיידק ספציפי שנוטה לעשות דלקת- סטרפטוקוקוס פנואמניה/ פנאומוקוק. למרות שהוא מאוד שכיח הוא גורם רק לחצי ממקרי דלקות הריאה, בקהילה השכיחות שלו 60%, אבל כשמדובר באוכלוסיית ברת סיכון או לא בחיידק מהקהילה (ביה"ח או בית אבות) השכיחות שלו כמזהם עיקרי יורדת (40%).
חיידק נוסף הוא Heamophylus influenza: ממשפחה אחרת.
חיידקים גרם שליליים: נדיר בדלקת ריאות מהקהילה, אבל שכיחותם עולה בדלקת ריאות ממוסד רפואי כמעט עד 50%
יש מאפיינים לכל חיידק ולכן צריך לשאול שאלות כמו מאיפה הוא הגיע, האם היה חולה לאחרונה וכו'. זה יעזור להחליט על הטיפול שיינתן לאותו אדם.
דלקת בקהילה- חיידקים גרם חיוביים, דלקת במוסד- גרם שליליים.
ממצאים פיזיקאליים המעידים על דלקת ריאות
•נראה חולה- רואים על הפנים, העיניים כבויות, תשישות
•שיעול- נשמע וניראה, נשימה בורנכיאלית
•סימני חום- מלווה בטאכיקרדיה וקצת קוצר נשימה
•בדיקה פיזיקאלית עם סטטוסקופ: נבקש שיאמר הרבה צלילים עם ר' מעיד אם הרקמה תקינה או לא תקינה, מנקשים את הריאה ולפעמים שומעים צלילים שונים הדיות שונה של ניקוש, באזור שבו יש דלקת ריאות נשמע תת הדיות כי הריאה יותר אטומה- dullness עמימות/תת הדיות.
בצילום תקין ניראה את האוויר שחור וניראה רשת עדינה שמייצגת את כלי הדם, בצילום של דלקת ריאות ניראה חלקים יותר לבנים כיוון שהריאה מוסננת ומלאה בתאי דלקת.
דלקת ריאות לוברית
דלקת לאונה שלמה של הריאה. נטייה של חיידק הסטפילוקוקוס לתפוס אונה שלמה ולכן הדלקת תהיה יותר חריפה.
כשהראיה מוסננת ניתן לראות את צינורות דרכי הנשימה שבד"כ לא יראו בבירור- airbronhogram.
לוודא שזה לא רוק. לפעמים קשה לחולה להוציא את הכיח באופן עצמאי ולכן לפעמים נעודד הוצאת כיח ע"י אנהלציה עם מי מלח בריכוז גבוה שגורמת לשיעול ואיתו יצא הכיח, זה טוב אצל מבוגרים שקשה להם להשתעל לבד, לפעמים שאיבה ע"י צינור.
משטח- כדי לוודא שמדובר בכיח מדרכי הנשימה הקטנות, ניראה שבכיח יש תאי אפיתל (שלא יוצאים עם רוק), בין תאי האפיתל יהיו חיידקים- נצבעו- גרם חיוביים. משטח מכיח זה דבר חשוב. דרכי הנשימה ממילא מזוהמים לכן צריך לדעת האם הכיח באמת איכותי והאם החיידקים הם באמת המזהמים.
נעשה לכיח גם תרבית- ניתן לחיידקים הפוטנציאלים בכיח אוכל וחום כדי שיתרבו ונוכל לזהות אותם בצורה מדויקת יותר.
תמיד נעשה גם תרבית וגם משטח כדי לראות שאין חיידקים שלא גילנו במשטח.
נעשה גם תרביות דם- כיוון שלפעמים בדלקת ריאות ובמחלות זיהומיות נוספות יש בקטרמיה. דם אמור להיות סטרילי.
בקטרמיה- ברגע שניתן אנטיביוטיקה לטיפול בדלקת ריאות לא נגלה את החיידקים בדם, זה במקרים של חולים שחולים כבר תקופה והגיעו לטיפול לאחר שהאנטיביוטיקה לא עזרה. כושר הגילוי שלנו בתרביות דם היא נמוכה-רגישות נמוכה. בנוסף בקטרמיה זה בשעות מסוימות ביום לכן צריך לקחת כמה פעמים ביממה, מספיק תרביות ולפעמים לוקח יותר מדי זמן לחיידק להתרבות
בדיקות נוספות
ספירת דם- ספירת לויקוציטים, תאי הדם הלבנים, הספירה תהיה מוגברת במקרה של דלקת.
גזים בדם Po2- דלקת ריאות יכולה להשפיע על חילוף הגזים ועל החימצון.
בד"כ קשה יותר, תגובה קשה יותר בד"כ בעקבות חיידקים גרם שליליים, הרבה פעמים החיידקים עמידים לטיפול רגיל. ויש סוגים של דלקות שונות-
דלקת שנרכשת אצל חולים מונשמים: Ventilator-Associated Pneumonia - VAP, הם שוכבים לא זזים צינור מוכנס להם לדרכי הנשימה.
Aspiration pneumonia
נגרמת כתוצאה משאיפת תוכן, חולים אחרי פגיעה מוחית, מחוסרי הכרה, חולים כרונים בשל מחלות. בעקבות מלחת הרקע הם לא מסוגלים להשתעל ולבלוע בצורה תקינה, והם תמיד שואפים בין אם זה בהקאה ובין אם לא, בגלל שהם בביה"ח התוכן הקיבתי מכיל חיידקים הם יגרמו לדלקת. יש חולים שזה לא יקרה להם בגלל שהם לא שוהים בביה"ח למשל מישהו שחטף אירוע מוחי בבית, בתאונת דרכים, וכו' הוא הקיא ושאף את תוכן הקיבה אך מאחר והוא נמצא בבית והתוכן הקיבתי אינו זיהומי זה יגרום לדלקת ריאות כימית- aspiration pneumonitis (זו דלקת שנגרמת שלא בביה"ח)
בביה"ח אוכלוסיית המזהמים הרבה יותר אלימים, ולכן יש נטייה לפתח דלקת ריאות.
Post-operative pneumonia
דלקת ריאות לאחר ניתוח, טיפול נכון ימנע את הדלקת. אדם לאחר ניתוח קשה לו לנשום, החלקים התחתונים לא מאווררים כמו שצריך, הריאה לא מאווררת ונוטה להזדהם, חיידקים נכנסים אך כיוון שהם יותר עמידים לתרופות קשה יותר לטפל והדלקת ריאות קשה. טיפול נכון בכאב ימנע את הדלקת, ופיזיותרפיה נשימתית הייתה מונעת את זה- אילוץ של נשימה עמוקה תוך כדי כאב, כמו לנפח בלון או כפפה עם צינור, יכול לפתור בעיה זו.
FRC- נפח הריאות בסוף אקספיריום רגיל. בגלל כאב ובגלל שהסרעפת עולה בעקבות הלחץ התוך בטני לאחר ניתוח, יביא לירידה ב FRC, זה גם אצל נשים בהריון.
טיפול
•אנטיביוטיקה- במידה והגורם הוא חיידק:
-יש כמה סוגים של אנטיביוטיקה לדוגמא:
-פניצלין, מצוינים לחיידקים גרם חיובים, ובמיוחד לסטפטוקוק פנאומיה. לכן בחשד לפנאומוקוק ניתן אנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילין.
-קבוצת צפלוספורים, יש המון דורות, חלקם טובים לחיידקים גרם חיוביים וגרם שליליים- למשל אנטיביוטיקה מסוג צפורל. זינצפ- דור שני טוב לגרם חיובי.
-קבוצת המיקרולוידים, טובים לדלקת ריאות אטיפית. תרופה בשם רוליד היא מסוג זה.
כדי למנוע פנאומניה מהקהילה ניתן לאדם יחסית צעיר, שני סוגי אנטיביוטיקה, פניצלין, ותרופה מקבוצת המיקרולידים כדי לכסות על רוב הגורמים לדלקת בקהילה
-סוג נוסף- קווינולוס גם לחיובים וגם לגרם שלישיים, טוב לדלקות ריאות מאספירציה.
•תרופות אנטי-ויראליות- במידה והגורם הוא וירוס
•תרופות אנטי-פטרייתיים במידה והגורם היא פטרייה
•שתיה מרובה
•מנוחה
פיזיותרפיה
-טיפול תנוחתי: שכיבה על הצד הבריא, תשפר את היחס אוורור/פרפוזיה בכך שתעביר את הדם לאזור של הריאה הטובה יותר, ובכך הסאטורציה תעלה. ותעזור לניקוז ליחה מאזור הפגוע.
-ניידות לפי היכולת תעזור לעודד הרחבת בית חזה, פתיחת הריאות, מניעת תמטים ובכך שיפור החמצון ופינוי CO2
סיבוכים
לפעמים הזיהום הריאתי והתגובה הריאתית חורגת מהאיבר עצמו וההשפעה לא תהיה רק על חילוף הגזים, חום והרגשה רעה, לפעמים גם מערכות אחרות נפגעות מהזיהום.
לא תמיד הן נפגעות ישר מהחיידק אבל הן משתתפות במחלה, בגלל התהליך הדלקתי שהגוף עובר- לדוגמא:
-המערכת הקרדיו-ווסקולרית, יכולה להיפגע- כשיש חום וזיהום תפוקת הלב עולה, לפעמים זה נפגע ואז תפוקת הלב יורדת- מצב של שוק בגלל שלחץ הדם יורד, חולה עם דלקת ריאות ולחץ דם נמוך זה דלקת ריאות עם ספסיס.
-ספסיס- מחלה זיהומית ובה יש מעורבות רב מערכתית של לפחות עוד מערכת אחת.
-פגיעה במערכת השתן, לפעמים יש דלקת ריאות וגם פגיעה בתפקוד הכליות, פגיעה בייצור השתן.
בספסיס ניראה אחד או יותר מהבאים:
-טאכיפנאה ניכרת (מעל 30 נשימות בדקה)
-היפוקסיה קשה
-אי ספיקה נשימתית וצורך בהנשמה
-פנאומוניה דו צדדית
-ל"ד נמוך מתחת ל90 ניתן תרופות ואזופרסוריות
-חמצת מטבולית
-לויקופניה או טרומבוציטופניה- מעט לויקוציטים ומעט טרומבוציטים- פגיעה במח העצם.