Poliomyelitis - שיתוק ילדים
רקע
שיתוק ילדים / פוליומייליטיס / Poliomyelitis - היא מחלה של מערכת העצבים, בתאי הנוירונים המוטורים הממוקמים בקרן הקדמית של חוט השדרה/גזע המוח. לכן הפגיעה היא בנוירון המוטורי התחתון. נגרמת על ידי נגיף הפוליו. המחלה מועברת מאדם לאדם, בעיקר באמצעות מחזור צואה-פה.
סימפטומים
הסימפטומים של המחלה לא מופיעים אצל כ-90% מהחולים בה, אולם אם הנגיף חודר למחזור הדם החולים עשויים לסבול ממגוון רחב של סימפטומים. בכאחוז אחד מההידבקויות חודר הנגיף למערכת העצבים המרכזית, פוגע בנוירונים מוטוריים, וגורם לחולשה ולשיתוק רפה או שיתוק חד וקשה במערכת השרירים. סוגים שונים של שיתוק יכולים להיגרם מכך כתלות בעצבים שנפגעים. פוליו הפוגע בחוט השדרה הוא הצורה הנפוצה, ומתאפיין בפגיעה א-סימטרית הכוללת לרוב את הרגליים. במקרים חמורים, כמו בשיתוק הסרעפת ושרירי הנשימה הבין צלעיים, המחלה עלולה לגרום אף למוות.
בעבר היה שיתוק הילדים מהמחלות הנפוצות בעולם, והביא למותם של רבים עד לפיתוח החיסון נגדה בראשית שנות החמישים של המאה העשרים. נכון לתחילת 2019 הוכחדו זנים 2 ו-3 של הפוליו וישנם עשרות חולים בשנה בזן 1
סוגי Polio
- Spinal polio- פגיעה בגפה אחת בילדים מתחת גיל 5, במבוגרים בד"כ ידיים ורגליים.
- Bulbar polio- יכולת נשימה, דיבור ובליעה נפגעה. קטלני ללא תמיכה נשימתית.
- Bulbospinal- שילוב של שני הסוגים
חיסון
בשנות החמישים של המאה ה-20 שני חוקרים אמריקאים פיתחו חיסונים נגד פוליו, דבר שהפך בבוא הזמן את המחלה לנדירה בעולם המערבי והוריד את מספר מקרי המחלה השנתיים בעולם מ-350,000 בשנת 1988 ל-74 בלבד בשנת 2015. בשנת 1962 ניתן בארצות הברית אישור לשימוש בתרכיב נוסף שהסתמך על נגיף מוחלש הניתן בטיפות דרך הפה (OPV).
תסמונת פוסט-פוליו – Post-Polio Syndrome
כעבור תקופה בת כ-45 שנים, מאז נדבק החולה בוירוס הפוליו, תוקפת המחלה בשנית. המחלה לא תוקפת את כל נפגעי הפוליו, אך מי ביניהם שכן, סובל מירידה נוספת בכישורי שריריו, וכן עלול לחוות חוויות קשות מבחינה עצבית, והשפעות נפשיות קשות ביותר. לא ידוע על טיפול תרופתי, אלא רק בתחום העיסויים וטיפולים תומכים.