•למידה דקלרטיבית / Declarative Learning- Explicit knowledge:
אשר התוצר שלה הינו ידע הדורש מחשבה (Explicit knowledge). תהליך הדורש מודעות, ריכוז ומחשבה- למידה קוגניטיבית. משהו שאפשר להגיד אותו מילולית- מצריך יכולת וורבאלית וקוגניטיבית ויכולה להתבצע במהירות וניתן ליישמה בפעולות אחרות. במרוצת הזמן הופכת לאוטומטית.
•למידה פרוצדוראלית / Procedural Learning- Implicit knowledge:
שהתוצר שלה הינה רכישת ידע ללא צורך בתהליך מחשבתי (למידה אוטומטית = Implicit knowledge) הישנות של פעולות, הרגל:
מתייחסת לרכישת מיומניות שניתן לבצען באופן אוטומטי, שאינו דורש ריכוז מיוחד או מחשבה מודעת.
מתפתחת באפון איטי, תוך חזרות מרובות, נשמרת בזיכרון לתקופות ארוכות.
ניתן למדוד למידה כזאת באמצעות מעקב אחר שיפור בביצוע המיומנויות.
למידה כזו איננה תלויה בתפקודים קוגניטיביים.
-קיימים סוגי התנהגויות הנרכשים דרך תהליכים המערבים את שני סוגי המידע. בכדי ללמוד לנהוג ברכב, נדרש תחילה תהליך למידה קוגניטיבי מודע, ועם המשכיות החשיפה לנהיגה אין צורך בתהליך זה, והנהיגה הופכת להיות אוטומטית.
-ניתן להגדיר למידה מוטורית כמודל של למידה פרוצדוראלית. בזמן רכישת מיומנויות מוטוריות, חזרות מרובות במגוון רחב של תנאי סביבה מוביל בצורה אופיינית ללמידה פרוצדוראלית.
•Knowledge of performance:
הוא משוב הקשור לאופן בו מתבצעת מיומנות ספציפית. זה נותן משוב על איכות ביצוע המיומנות ועשוי להגיע ממקורות אינטרסיים (פנימיים) או אקסטרנסיים (חיצוניים). ידיעת התהליך בדרך לתוצאה , "תכופף את הגו פחות"
•Knowledge of results:
מתייחס לביצוע בהצלחה את המיומנות. זה תמיד משוב חיצוני (אקטרנסי) ועשוי להגיע ממקורות כמו המטפל. דוגמא "זאת הייתה תנועה נכונה של הגו"
•הַבִּיטוּאציה:
ובעברית התרגלות, היא ירידה בעוצמת התגובה לגירוי מסוים בעקבות חשיפה מתמשכת אליו. תהליכי ההביטואציה מקושרים לזיכרון המרומז, אשר מכיל ידע שלא בהכרח יכול לבוא לידי ביטוי בצורה מילולית. בהתאם לכך, ההביטואציה היא אחד מצורות הביטוי ההתנהגותי של למידה לא הקשרית, כך שהפחתת עוצמת התגובה שמעורר הגירוי מעידה על למידתו. למידה מסוג זה מכונה למידת התרגלות.
•Sensitization:
(רגישות) היא תהליך למידה לא אסוציאטיבי בו מתן חוזר של גירוי מביא להגברה מתקדמת של תגובה.
סוגי הנחיות מילוליות
ההוראות המילוליות הניתנות ללומד יכולות לכוונו למיקוד הקשב במהלך ביצוע המטלה.
1.External focus of attention: הנחיות המתייחסות לתוצאת הפעולה על הסביבה יוצרות מוקד קשב חיצוני, ובכך מכוונות את הלמידה לתוצאת הביצוע ולא למרכיבי הביצוע עצמו. לדוגמה: "שמור שהפטרייה לא תנוע".
2.Internal focus of attention: הנחיות המתייחסות לפריטי התוכן של הביצוע, כמו מידע קנימטי, יוצרות מוקד קשב פנימי, שבו יש מודעות למרכיבי הביצוע עצמם. לדוגמה: "שמור את משקל הגוף מחולק שווה בין שתי הרגליים".
נמצא כי קשב חיצוני הוא בעל השפעה חיובית על תהליך הלמידה בקרב מגוון אוכלוסיות, כולל ספורטאים, ילדים ואנשים עם פגיעות נוירולוגיות או אורתופדיות.